חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כשכל הפרנסה שלנו הייתה על כף המאזניים…

באסרו חג פסח יצאנו לטיול בצפון, לקחנו אתנו גם את המצלמה המקצועית של אשתי שעובדת כצלמת.

יצאנו בזמן, הגענו מוקדם מהצפוי לצפון, והחלטנו לעשות גם מסלול של כחצי שעה הליכה.

מה שלא ידענו זה שהמסלול עובר בתוך אפיק מים, ולכן גם לא השארנו את המצלמה באוטו.

כשהגענו למים הבנו שכעת אנו אמורים להירטב ותוך כדי גם לשמור על המצלמה…

נכנסנו לנחל תוך שמירה מרבית על המצלמה, אך לדאבונינו המצלמה נפלה אל תוך המים, ולקח כמה דקות עד שהצלחנו למשות אותה מהמים.

נכנסנו ללחץ התחלנו מאוד לדאוג "מה יהיה? זה הפרנסה שלנו… אחד הילדים הציע, לנסות את "הדרך לישועה", וכולנו הסכמנו.

המשכנו עד סוף המסלול, חזרנו לאוטו, ומשם חייגנו לתרום ל"שומע תפילה", והשארנו את המצלמה באוטו בהחלטה שכשנחזור הביתה נראה מה ניתן לעשות איתה.

כשחזרנו הביתה בלילה, התברר שהשארנו את המצלמה על הדשבורד בשמש הקופחת, מה שבעצם ייבש את המצלמה לגמרי, והיא פעלה כאילו לא קרה לה כלום!

אברהם ד. בית שמש

דילוג לתוכן